1 דברים יד כט וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, יָכוֹל בֵּין חֲסֵרִים וּבֵין שֶׁאֵין חֲסֵרִים? וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר דברים כד יז: ״וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה״ – בֵּין עֲנִיָּה וּבֵין עֲשִׁירָה! תַּלְמוּד לוֹמַר ויקרא יט י: ״עָנִי״ – מַה עָנִי חָסֵר אַף כֻּלָּם חֲסֵרִים.
2 יָכוֹל בֵּין בְּנֵי בְרִית וּבֵין שֶׁאֵינָם בְּנֵי בְרִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֵוִי, מָה לֵוִי בֶּן בְּרִית – אַף כֻּלָּם בְּנֵי בְרִית.
3 וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ – תֵּן לָהֶם כְּדֵי שָׂבְעָם. מִכָּן אָמְרוּ תוספתא פאה ד ב: אֵין פּוֹחֲתִים לֶעָנִי בַּגֹּרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּים אוֹ קַב שְׂעוֹרִים.
5 אָמְרוּ: מִשְׁפַּחַת בֵּית נַבְלָטָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלִַם, וְנָתְנוּ לָהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת כִּכְּרֵי זָהָב, וְלֹא רָצוּ לְהוֹצִיא חוּץ לִירוּשָׁלִַם.
